גירושין\חלוקת רכוש


פירוק שיתוף בדירת המגורים


גירושין\חלוקת נכסים פיננסיים


גירושין\מוניטין אישי


גירושין\חלוקת מניות חברה


גירושין\מוניטין עסקי


גירושיו\חלוקת רכוש\פיצויים מתאונה, גימלה


גירושין\חלוקת רכוש לא שווה


גירושין\נכסים חיצוניים


דיני משפחה\הסכמים במשפחה


גירושין\בגידות\עידן האנטרנט


גירושין-כינוס נכסים


נהול עזבון-מכירת נכסי מקרקעין


עמוד הבית ירושות-ביטול צוואה עקב כך שהיורש היה עד לצוואה או לקח חלק בעריכתה

ירושות-ביטול צוואה עקב כך שהיורש היה עד לצוואה או לקח חלק בעריכתה

 

 סעיף 35 לחוק הירושה קובע:

"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה".

המחוקק רצה להרתיע אנשים מלקחת חלק בעריכת צוואה לטובתם מהחשש שפעילות כזו גורמת לחץ אסור על המצווה - המוריש. כלומר חשש לעיוות הרצון החופשי שהוא היסוד החשוב ביותר בהורשה על פי צוואה. הגיונו של סעיף 35 הוא כי האנשים המנויים בו עשויים להשפיע על המוריש שלא כדין. האנשים האלה נמנים על "חוג החשודים" מראש בעיני החוק (דברי הסבר להצעת חוק הירושה מתשי"ב).

 

. סעיף 35 לחוק הירושה קובע:

"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה".

במאמר זה נבחן את שלושת העילות לביטול צוואה מכוח סעיף 35 לחוק הירושה.

 

המחוקק רצה להרתיע אנשים מלקחת חלק בעריכת צוואה לטובתם מהחשש שפעילות כזו גורמת לחץ אסור על המצווה - המוריש. כלומר חשש לעיוות הרצון החופשי שהוא היסוד החשוב ביותר בהורשה על פי צוואה. הגיונו של סעיף 35 הוא כי האנשים המנויים בו עשויים להשפיע על המוריש שלא כדין. האנשים האלה נמנים על "חוג החשודים" מראש בעיני החוק (דברי הסבר להצעת חוק הירושה מתשי"ב).

אין ספק כי הוראה כזאת מונעת מעשים לא כשרים, יחד עם זאת בשל נוקשותה היא עלולה גם למנוע מיורשים תמימים לזכות בירושה. לפיכך הפסיקה פרשה את סעיף 35 על דרך הצמצום וזאת בשל נוסחו של הסעיף אשר אינו משאיר מקום לשיקול דעת. כך למשל, גם אם נתן לכאורה להוכיח כי רצונו החופשי של המוריש היה לצוות ליורש המופיע בצוואתו הרי שלאור נוסחו של הסעיף די בכך שהיורש נטל חלק בעריכת הצוואה כדי לבטל את הוראות הצוואה המזכות אותו.


לדוגמא, אלמנה מורישה לבנה היחיד עלי אדמות עימו היתה בקשר קרוב ביותר את כל רכושה. אין עוררין שהבן היה מעורב בעריכת הצוואה. בהנחה כי לאיש אין ספק כי זה היה רצונה האמיתי, עדיין נתן לטעון כי הצוואה בטלה בשל כך שהבן סייע לה בעריכת הצוואה (גם אם לא חתם כעד על גבי הצוואה).*

לעומת זאת במקרה של טענת בטלות צוואה מכוח סעיף 30 לחוק הירושה, אונס,תרמית,השפעה בלתי הוגנת וכיוצ"ב יכול מי שמצדד בצוואה להפריך הטענות על ידי עדויות ואם יוכח לשביעות רצון בית המשפט שלא היתה תרמית, כפיה, השפעה בלתי הוגנת לא תבוטל הצוואה. נוסחו של סעיף 35 לעומת זו לא משאיר מקום לשיקול דעת. ובלשון בית המשפט: "בהתקיים הנסיבות המתוארות בסעיף 35 קמה חזקה חלוטה כי ננקטה פעולה אסורה כלפי המצווה וכי פעולה זו פגמה ברצונו החופשי. זוהי חזקה שבדין שאין בלתה". ראה דברי השופט לוין בע"א 234/86 אמונה-תנועת האישה הדתית הלאומית נגד בלר פ"ד מב (4) 148.

"על כן אפילו הוכח הלכה למעשה, כי השפעה בלתי הוגנת אינה קיימת, אין בכך ולא כלום". וראה דברי השופט ברק בע"א 433/77 הררי נגד הררי פ"ד לד (1) 776.

כאמור על מנת שלא להביא לתוצאות מעין אלה פרשה הפסיקה את סעיף 35 על דרך הצמצום.

הוראת סעיף 35 מונה שלוש סוגים של זוכים על פי צוואה שהוראת צוואה המזכה אותם או את בני זוגם בטלה. 1. מי שהיה עד לעשיית הצוואה 2. מי שערך אותה 3. או מי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה.


2. מה פירוש "היה עד לעשיית הצוואה"


סעיף 20 לחוק הירושה מסדיר את אופן עריכתה של צוואה בעדים ומורה כך: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו. העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור".

הפרשנות המצומצמת לסעיף 35 היא שהעדות עליה מדובר היא העדות הרשמית לצוואה המוזכרת בסעיף 20 לחוק הירושה ולא נוכחות בזמן עשיית הצוואה גרידא.

יחד עם זאת נפסק כי יכול ונוכחותו של יורש על פי צוואה במעמד חתימת הצוואה או עריכתה גם אם אינו משמש כעד רשמי על פי סעיף 20 תהווה חיזוק לטענה בדבר בטלותן של הוראות הצוואה לטובת אותו עד הכל על פי נסיבות העניין. וראה למשל ע"א 6496/98 בוטו נגד בוטו פ"ד נ"ד חלק (1) עמוד 19 "נוכחותו של הנהנה מן הצוואה במעמד עשייתה, כשלעצמה, אינה מביאה לבטלותה. הדבר תלוי בנסיבות האופפות את הנוכחות. אכן בנסיבות מסויימות עשויה הנוכחות לשמש סימן וראיה לנטילת חלק בעריכת הצוואה - אולם העובדה שהזוכה על פי הצוואה נוכח בשעת עריכתה של הצוואה ובעת שנחתמה אינה הופכת אותו להיות עד לצוואה".

3. מה פירוש "ערך את הצוואה"

עריכת הצוואה היא נטילת חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך. הווה אומר, העריכה, היא פעולה הקשורה ביצירתו, מבחינת התוכן או הצורה, של המסמך הקרוי צוואה.

כפי שנתן לראות גם ביטוי זה פורש בפסיקה זה על דרך הצמצום.

הפרשנות המצמצמת מאפיינת את ההתייחסות של הפסיקה לשתי עילות הבטלות הראשונות שבסעיף 35 הנוגעות למי שערך את הצוואה ולמי שהיה עד לעשייתה. הפרשנות המרחיבה מאפיינת את עילת הפסילה השלישית הנוגעת למי שנטל חלק בעריכת הצוואה "באופן אחר".

4. מה פירוש "לקח באופן אחר חלק בעריכתה"

4.1. הגישה המצמצמת: בתחילת הדרך פרשו בתי המשפט את הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" פרשנות מצמצמת. כך למשל כבוד השופט קיסטר בע"א 576/72 שפיר נגד שפיר פ"ד כז (2 ) 373 (להלן פ"ד"שפיר") "פעולת עריכת הצוואה אינה מתחילה לפני שעורך הדין או אחר ניגש לפעולת עריכת הצוואה". משמע כל פעילות הקודמת לעריכת הצוואה על ידי עורך הדין או אדם אחר העורך את הצוואה איננה פעילות היכולה לפסול אדם מלרשת לפי סעיף 35 , נתן לשוחח עם המצווה על הצוואה שהוא עומד לכתוב, לנסות להשפיע עליו שיכתוב צוואה לטובתך וכיוצ"ב, רק כשעורך דין או אדם אחר מתחיל בעריכת ניסוח הצוואה יש להיזהר שלא לקחת חלק בעריכתה.

4.2. הגישה המרחיבה: בע"א 433/77 הררי נגד הררי פ"ד לד (1) 776 (להלן פ"ד הררי) השופט ברק סוטה מן הגישה המצמצמת בקבעו כי אין לקבל את הטענה שנטילת חלק בעריכת צוואה מתחילה רק בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב. "לקיחת חלק בעריכת צוואה הינו ביטוי גמיש אשר מתמלא תוכן על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, מטבעו, אין הוא סובל מסמרות קבועים".

4.2.1. "המחוקק ביקש להבחין בין שותפות בעריכה לבין נטילת חלק בהכנה. לשון אחר, לקח באופן אחר חלק בעריכתה באה להשמיענו כי גם נטילת חלק בשלב אחר של הכנת הצוואה לאו דווקא בשלב הניסוח והכתיבה עשוי להביא לבטלותה". וראה דברי כבוד השופט ריבלין בע"א בוטו ואח' נגד בוטו נד (1) 19 בעמוד 31 (להלן "פ"ד בוטו").

4.2.2. "התשובה לשאלה אם נטל הנהנה חלק בהכנת הצוואה תיבחן באופן עצמאי בלא זיקה הכרחית לקיומן או להיעדרן של עילות הבטלות המנויות בסעיף 35 לחוק. היא תיבחן באופן עצמאי ובלא זיקה הכרחית לקיומן של עילות הבטלות המנויות בסעיף 30 לחוק (אונס, איום,השפעה בלתי הוגנת, הבהרה שלי ל.ק)". דברי השופט ריבלין ב"פ"ד בוטו" לעיל.




5. מתי יחשבו מעשים ו/או פעולות הקודמים לעריכת הצוואה כפעולות המהוות חלק בעריכתה

5.1. לפי הגישה המצמצמת שיחות מוקדמות בנוגע לצוואה שמוריש עומד לעשות אינן פוסלות את היורש ששוחח עם המצווה מלרשת. גם ניסיונות שכנוע כי המצווה יוריש לאדם זה את רכושו אינו נופל בגדר מעשה מסוג זה. וזאת גם במקרה שבו היורש יזם את עשיית הצוואה. ראה דבריו של כבוד השופט חיים כהן ב"פ"ד שפיר"- "עריכה, כמשמעותה בסעיף 35, אינה אלא הכנתו הטכנית של המסמך, ובפרט ניסוחה המילולי של לשונו, על מנת שהמצווה יוכל לעשותו לצוואתו. אין לשון עריכה נופל על מי שלא היתה לו יד בהכנת המסמך לקראת יעודו כאמור".

5.2. לפי הגישה המרחיבה שיחה מוקדמת יכולה בנסיבות מסויימות להוות עילה לביטול הצוואה. ב"פ"ד הררי" דובר במוריש שהתגורר בחיפה והיה ערירי. המוריש היה ביחסים הדוקים עם אחיינו שהיה עורך דין במקצועו. עת ביקר המוריש בתל-אביב אצל אחיינו אמר לו שברצונו לערוך צוואה ולהוריש לו את רכושו. האחיין יעץ לו בין היתר לעשות צוואה בעצמו (צוואה בכתב יד) והדריכו בקווים כלליים כיצד לעשותה. תקופת מה לאחר מכן כתב המוריש את צוואתו ושלחה לאחיין היורש. במקרה זה נפסלה הצוואה ונקבע שהאחיין לקח חלק בעריכתה, וכך קובע כבוד השופט ברק:
"אין לומר כי בכל מקרה עריכת הצוואה ונטילת חלק בעריכתה מתחילים בשלב שבו מועלית הצוואה על הכתב. בענייננו נערכה הצוואה בשני שלבים: בשלב הראשון אשר התרחש בתל-אביב, הדריך המערער, על פי גרסתו הוא את המנוח באשר לאופן בו עליו לערוך את הצוואה. מיד לאחר מכן בא השלב השני, אשר התרחש בחיפה, שבו העלה המנוח את שנמסר לו על הכתב. בנסיבות אלו נראה לי כי שני השלבים אינם אלא רצף אחד, באופן שדי לומר כי המערער לקח חלק בעריכתה של הצוואה".

5.3. ב"פ"ד שפיר" נקבע כי תרגום הצוואה נחשב כלקיחת חלק בעריכתה. בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי כשברור מתוך הנסיבות שאין כל חשש לסילוף או לרמאות כגון שהתרגום נעשה בנוכחות אנשים רבים המבינים את שתי השפות לא יהווה הדבר עילת פסילה. וראה ע"א 598/75 רזניק ואחרים נגד רזניק פ"ד ל (1) 749 .

6. דוגמאות מן הפסיקה

6.1. ב"פ"ד בוטו", המנוח, אביהם של המערערים ציווה על חלוקת נכסי מקרקעין שברשותו בין בניו. המשיב בכור בניו קיבל חלק גדול מחלקם של המערערים. הצוואה הוכנה בידי עורך דין בהתאם להנחיות המנוח וצורפה לה מפת חלוקת מהמקרקעין, שהכין מודד לפי פרטים שמסר לו המשיב. הצוואה והמפה הובאו בידי המשיב לבית החולים, שם אושפז המנוח. המנוח חתם על הצוואה בנוכחותם של המשיב ועד נוסף, שהביא עימו המשיב. הערעור נסב על השאלה אם יש בפועלו של המשיב במעמד חתימת הצוואה וקודם לעריכתה כדי להביא לבטלותה.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את הוראות הצוואה המזכות את המשיב בקבעו מפי כבוד השופט ריבלין בעמוד 36 לפה"ד:

"אכן, המשיב נטל חלק פעיל בהכנת המפה. המודד שאליו פנה שרטט את גבולות החלקה על פי הנחיותיו. פעולה כזו חורגת מהעברה מכאנית של הוראות המצווה. יש בה מעורבות של ממש. המפה היא חלק בלתי נפרד מון הצוואה. בלעדיה אין הצוואה שלמה. פרטי החלקה לפחות לגבי אחת מחלקות המקרקעין, מופיעים על גבי המפה עצמה ולא בגוף הצוואה, מעורבותו חרגה מגדר השליחות.
נטילת חלק בעריכת המפה עולה במקרה זה כדי שותפות במעשה העריכה של הצוואה עצמה ומכל מקום יש לראות בה משום נטילת חלק בעריכת הצוואה באופן אחר. המשיב לא הניח ידו מן הצוואה גם לאחר שנערכה על ידי עורך הדין. הוא פעל להחתמת המנוח, נטל עמו את אחד מעדי הקיום לצוואה והחתים במו ידיו את המנוח על הצוואה ועל המפה שצורפה לה. כיון שכך בטלת כל ההוראות בצוואה המזכות את המשיב".

6.2. מאידך במקרה אחר נקבע כי העובדה שהנהנה הזמין את עורך הדין שערך את הצוואה ושילם את שכר טרחתו והעובדה שתוכנה של הצוואה נמסר לעורך דין על ידי המערער אין בה משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה. וראה ע"א 760/86 רוזן נגד שולמן פ"ד מג (3) 431.

6.3. במקרה אחר נפסק כי העובדה שהנהנית מן הצוואה הביאה את המצווה לעורך הדין שטיפל בעבר בענייניה שלה ואף סייעה לו בפרטים שונים שנזקקו להם לצורך הצוואה אינה עולה כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה. ע"א שטיינר נגד המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה פ"ד נ (3) 338.

6.4. בע"א 851/79 בנדל נגד בנדל פ"ד לה (3) 101 בוטלו הוראות צוואה לטובת הנהנה כאשר נקבע כי המנוח כלל לא נפגש עם עורך הדין והנהנה עצמו לבדו הווה את החוליה המקשרת בין המצווה לבין עורך הדין.

6.5. בע"א 526/85 פוצ'קוב ואח' נגד פאר ואח' פ"ד מא (4) 835 גם כן נפסלה צוואה עקב מעורבות יתר של היורשים. במקרה זה המוריש נפגש עם עורך דין פלוני ומסר לו על רצונו לערוך צוואה, וכי המערערים-היורשים על פי הצוואה יסורו למשרדו של עורך הדין, עם הנחיות באשר לתוכנה. לאחר זמן הופיע המערער-היורש במשרד עורך הדין ומסר לו ראשי פרקים לעריכת הצוואה. עורך הדין בקש מן המערער-היורש ללבן מספר נקודות עם המוריש ולמסור לו את תשובותיו של המוריש. על יסוד זה הכין עורך הדין טיוטה שנמסרה למוריש. המוריש פגש באקראי את עורך הדין ומסר לו כי יש לו הערות וכי אלה יועברו אליו על ידי המערערים-היורשים. המערערים-היורשים אכן מסרו לעורך הדין את הערות המנוח. על יסוד זה הוכן נוסח חדש של הצוואה אשר הועברה לחתימה למוריש ועליה חתם. בית המשפט ביטל הצוואה בקבעו כי פעולות המערערים-היורשים הוו פעילות יתר ולא הצטמצמו לפעולות מכאניות של העברת רצון המוריש בלבד. ובלשון כבוד השופט ברק בעמוד 837 לפסה"ד "ביסוד הוראת הסעיף (הכוונה לסעיף 35 הבהרה שלי ל.ק.) עומד החשש שאינו נתן להפרכה... כי הזוכים על פי הצוואה, הנוטלים חלק בעריכתה, משפיעים שלא כדין על המנוח...חשש זה מתבלט יפה בפרשה שלפנינו, המערער הוא המוציא והמביא. הוא המלבן והמסביר, הוא מקיים מעורבות מתמדת ורצופה מרגע ההתקשרות עם עורך הדין ועד לחתימת המנוח. מצב דברים זה ביקש החוק למנוע, ומי שמזוכה על פי הוראות הצוואה, לא צריך ליטול חלק בעריכתה. אל לו להיות מעורב בפרטי עריכתה. הוא אינו רשאי להיות המוציא והמביא, הוא אינו יכל להיות מסננת מבהירה ומלבנת".


6.6. "בסופו של ים עולה אם כן כי הבחינה האם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה צריך שתיעשה ביחס לכל מקרה ונסיבותיו ונוכח מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבת הנהנה בעריכת הצוואה...השכל הישר מורנו גם, כי הצטברותם של אירועים וזיקות שאולי כל אחד מהם כשלעצמו לא היה בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, הנם בהיקבצם יחד "במבט על" אל המכלול, יוצרים הם אותה השתתפות בעריכתה שיש בה כדי לפסול. לא הרי טלפון בלבד אל עורך הדין לקביעת פגישה כהרי העברת תוכן הצוואה אליו על ידי הנהנה לשם הכנתה, ולא הרי תשלום שכרו של עורך הדין על ידי הנהנה בעמדו לבדו כהרי הצטרפותו לנושאים אחרים. וראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 5869/03 נילי חרמון נגד בנימין גולוב (פורסם באתר נבו) להלן פ"ד חרמון.

בפ"ד חרמון מבטל בית המשפט את הוראות הצוואה בקבעו כי הנהנית על פי הצוואה היתה מעורבת בעריכת הצואה שכן היא פנתה לעורך דין מטעמה ומסרה לו את פרטי הצוואה החדשה. בית המשפט מביע דעה לפיה כאשר עורך דין מטעם היורש מכין את הצוואה על פי הוראותיו של היורש, אף שאין בכך כדי לפסול בהכרח את הצוואה יש להתייחס לדברים בזהירות יתירה. כמן כן מביע בית המשפט תמיהה על כך שהאישור הרפואי שהוצג בפני עורך הדין בעת עריכת הצוואה היה מטעם רופאה של הנהנית עצמה. באמרו "השכל הישר מורה כי אישור רפואי בכגון דא יימסר על ידי רופאיה של המנוחה בבית האבות ולא על ידי רופאה של הנהנית מן הצוואה".


לסיכום:

7. נראה כי התשובה לשאלה האם נטל אדם חלק אחר באופן עריכת צוואה הנה שאלה מורכבת אשר תבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו.

8. לפיכך בכל מקרה בו אדם אחר מבקש לכלול אתכם בצוואתו ואתם נדרשים לסייע בעדו בעניין זה בכל דרך שהיא ובמיוחד כאשר עזרתכם ניתנת בתום לב מומלץ שתגלו מעורבות נמוכה ככל שנתן ואל תהססו להיוועץ בעורך דין מטעמכם שיוכל להנחותכם כיצד לעזור לאותו אדם מבלי להיפגע.

9. מאידך אם אתם צד מעוניין בצוואתו של אדם אחר וכאשר מעורבותו של צד ג' בצוואת המצווה הביאה את המצווה להוריש לו את רכושו או חלקו אל תהססו לבדוק אפשרות של תקיפת ההוראות הרלוונטיות בצוואת המוריש.



הערות
*בהערת אגב נציין כי במקרה זה קרוב להניח כי גם אם תבוטל הצוואה יוכל הבן לרשת מכוח צו ירושה שיינתן על פי חוק הירושה.





  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים