מזונות ילדים יהודים


מזונות זמניים לאישה לצורך מימון הוצאותיה המשפטיות


ילד מורד


עמוד הבית דיני משפחה מזונות מזונות זמניים לאישה לצורך מימון הוצאותיה המשפטיות

מזונות זמניים לאישה לצורך מימון הוצאותיה המשפטיות

צדדים להליך גירושין נאלצים להוציא סכומי כסף נכבדים לצורך מימון הוצאותיהם המשפטיות לרבות אגרות משפטיות , הוצאות עורכי דין, הוצאות חוקרים ומומחים.

מימון הוצאות משפטיות הוכר בפסיקה כחלק ממזונות אישה בהם צריך לשאת בעלה.

לענין זה ראה פסק דינו של כבוד השופט דרורי בבר"ע (י-ם) 1081/05 פלוני נ' אלמוני (פורסם באתר נבו) פסק"...כאשר מדובר בפער כלכלי משמעותי בין בעל לבין אישה, יש חשש כי אי פסיקת מזונות זמניים בשיעור הולם, תיצור פערי כוחות בין בני הזוג, בעת המשא ומתן לגירושין, ובעת ההליכים המשפטיים ביניהם. ייתכן כי אישה שהמזונות הזמניים שנפסקו לה יהיו נמוכים, או שלא ייפסקו לה מזונות זמניים כלל, תמצא במצב נחות כל כך, עד שתהיה מוכנה במסגרת הסדר משא ומתן לגירושין או במהלך התדיינות ממושכת- שהבעל העשיר יכול להרשות לעצמו לוותר על המגיע לה
ובהמשך: "...יש לשקוד, עד כמה שניתן, להביא את בני הזוג למצב פחות או יותר שוויוני מבחינה כלכלית בסיום הנישואין, ופועל יוצא מכך הוא כי במשא ומתן לקראת הגירושין עצמם, מן הראוי כי כל אחד מבני הזוג יימצא באותו מצב כלכלי, פחות או יותר."

בע"א 330/56 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יא(1) 502, נקבע כדלקמן:
"(א) תשלום הוצאות המשפט הנגרמות לאשה בקשר לתביעת מזונות שהוגשה על ידיה נגד בעלה, הוא בגדר אלימוני pendente lite, שכן דרוש הדבר "לשם השגת הצדק" במשפט שבינה לבין בעלה. אסמכתא מפורשת לכך מצויה בפסק הדין שניתן עלי ידי בת הדין המיוחד בענין אלפרט (2),ובו נאמר:
"אלימוני pendente lite הוא מה שהבעל מצטווה לשלם לאשתו במשפטים שבינו לבינה, אם לשם גירושין ואם לשם פירוד משפטי, בין אם המשפט הוחל על ידו בין אם הוחל נגדו, כדי לספק לה האמצעים הדרושים לשם השגת צדק או למזונותיה הרגילים" (בית דין מיוחד 1/28 אלפרט נגד יו"ר ההוצאה לפועל (1920-33), פל"ר כרך 1, ע' 395, 397, (2)) "

וראה גם ע"א 51/78 פלוני נ' פלונית (לקוח מהאתר תקדין):
"המסקנה השנייה היא כי אין כללים אחידים ואוטומטיים, אלא הצרכים הללו נמדדים "לפי תנאי הזמן והמקום", הווה אומר, יש לבדוק בין היתר, בכל מקרה, מהו מצבה הכספי של האישה ויכולתה לכסות את ההוצאות מן הסכומים העומדים לרשותה ואם תוכל, למשל, לממן את ההליכים להבטחת זכויותיה ולצפות לקבלת הוצאותיה רק עם תום הדיונים. כן ראוי שתיבחן טיבה של התביעה בה מדובר ואם קיימים לפחות נתונים לכאוריים המצדיקים יזומה. לאור הגדרת אופיה של השאלה שלפנינו, היינו בחינת צרכיה האמיתיים של האשה במסגרת מזונותיה, אין גם נפקא מינה אם המדובר בהוצאותיו של המשפט בו נידונים הצרכים האמורים או בהוצאות הכרוכות במשפט אחר ובלבד שעניין לנו עם סיפוק צרכים אמיתיים במישור היחסים בין הבעל לאשתו ולא בהתדיינות לשמה.
כללים אלה היו ישימים גם במקרה שלפנינו; זכותה של המשיבה להוצאותיה במשפט המזונות, לגביה לא הוגשה בקשה מקדמית, כגון זו שהוגשה בע"א 300/56, יכלה, כאמור, להיבחן ולהידון כפשוטם של דברים במסגרת הוראותיה של תקנה 476 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963. אולם אם החליט בית-המשפט לדון בענין מבחינתו העקרונית וקבע, כי האשה התחייבה בתשלום 27,000 ל"י לפרקליטה וכי מדובר בצרכים אמיתיים, לא מחוור לי מדוע ראה עצמו בית-משפט קמא כבול לסכומים הקבועים בתעריף המינימלי של לשכת עורכי-הדין אשר מבחינתו של בית-המשפט אינו בגדר אמת מידה נוקשה שממנה אין לסטות בין למעלה ובין למטה."

וכן גם תמ"א (ת"א) 90/86 לבנון נ' לבנון (לקוח מהאתר תקדין):
"הלכה פסוקה היא כי הוצאות שמוציאה האישה לשם ניהול משפט, כאשר המשפט הוגש על מנת לממש את צרכיה האמיתיים של האשה, על הבעל להחזיר לה הוצאות אלו (ראה: ע"א 51/78, פד"י כרך ל"ג חלק שני, עמ' 505 בעמ' 516-7), ויש לראות יציאות כאלה, כולל תשלום שכ"ט לעו"ד, כאילו הינם חלק מהמזונות הכוללים שחייב בעל לאשתו.
במקרה זה טענה האישה כי השכר ששילמה לעורך הדין, היה עבור ניהול תביעת הנזיקין כנגד הבעל, וכן עבור ניהול חלק מההליכים שהתקיימו במשפטי המעמד האישי של הצדדים. ברור הוא שעל מנת לממש את זכויותיה המוקנות לאשה בדין, ובכלל זה לממש את צרכיה האמיתיים של האשה, לאחר שנגרמה לה נכות בשיעור של 27% בעטיו של הנתבע, היה עליה לשכור עו"ד בכדי שזה ינהל את "המערכה" כדין, ושכר טרחתו הוא בגדר צרכיה של האשה, כאמור לעיל".

במסגרת הליכים משפטיים שפתחה אישה כנגד בעלה לרבות תביעות מזונות אישה וילדים ותביעות רכושיות פנתה האישה ובקשה כי בית המשפט יפסוק לזכותה מזונות זמניים לצורך מימון הוצאותיה המשפטיות. האישה נימקה בקשתה בכך שהשתכרותה נמוכה בעוד בעלה הינו אדם אמיד ביותר ואיש עסקים בעל חברות מצליחות.

כבוד השופט בן ארי, קבל את בקשת האישה ופסק לזכותה של האישה מזונות בסך של 80,000 ₪ (שמונים אלף) לצורך מימון ההוצאות שכבר מימנה בקבעו:

"מקובלים עלי נימוקיה של המבקשת. ועל כל אלה יש להוסיף את הבנת המציאות בה היא עומדת : "מאבק משפטי כנגד אדם אמיד כשאין באמתחתה כסף לממן את המאבק, ויחסי הכוחות שנכפו עליה אינם שוויונים ועל אי שיוויון זה היא נאבקת. משכך אני מחייב את הבעל לשלם לה בתוך 14 יום סך של 80,000 ש"ח בין ההוצאות /השכר שכבר מימנה ובגין הצפוי בתקופה הקרובה. אם ימשכו ההליכים זמן רב אדרש בשנית לבקשה מעין זו." ראה תמ"ש 39811/08 החלטה מיום10.5.10".

לסיכוםבמקרים בהם יחסי הכוחות בין בני הזוג אינם שווים וכאשר מדובר באישה שנתמכה בבעלה והיתה החוליה החלשה מהבחינה הכלכלית יש לדרוש פסיקתמזונות לאישה על מנת שיתאפשר להלממן את הוצאותיה המשפטיות השונות.



  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים