|
כשאין צוואה, דיני הירושה המפורטים בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 הם שקובעים את אופן חלוקת רכושו של אדם בין קרוביו. ירושות יחולקו לקרובי המוריש והם: מי שהיה במות המוריש בן/בת זוגו/זוגתו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
על מנת לקבל את חלקו בעיזבון, כלומר ברכוש המנוח, על היורש להוציא צו ירושה על ידי פניה לרשם לענייני ירושה. בצו קובע הרשם (על פי הוראות החוק) מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון. קיימות שלוש דרגות ירושה למעט בן הזוג שזכויותיו נקבעות בנפרד:
דרגה א – צאצאי המוריש עצמו.
דרגה ב –הורי המוריש וצאצאיהם (אחים, אחיות, בני דודים של המוריש).
דרגה ג – הורי הוריו של המוריש (סבים, סבתות של המוריש).
במידה וקיימים מספר יורשים מאותה דרגה , החלוקה ביניהם תהיה שווה.
ירושת בן זוגו של המנוח מוסדרת בסעיף 11 לחוק הירושה.
חלקו של בן הזוג הוא חלק קבוע בירושה, אבל משתנה בהתאם למס' גורמים:בן-זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל מכונית השייכים, לפי הנסיבות, למשק הבית המשותף. אם המנוח הותיר אחריו ילדים או צאצאיהם או הורים - חלקו של בן הזוג בירושה הינו – חצי. אם המנוח הותיר אחריו אחים או צאצאיהם או הורי הורים - חלקו של בן הזוג בירושה הינו 2/3, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו 3 שנים אויותר וגר עמו אותה שעה בדירה. אם המנוח לא הותיר אחריו קרובים כאמור לעיל, בן הזוג יורש את העזבון כולו. מעמדה של הידועה בציבור הוסדר בחוק הירושה באופן שנתנו לה זכויות שוות לזו של האישה הנשואה.
|
