במדינת ישראל קיימות שתי מערכות של בתי משפט שלהן הסמכות לדון בענייני משפחה לרבות מזונות אישה, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים והם בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
מצב זה יצר תופעה המכונה "מרוץ הסמכויות". מי שפונה לערכאה הנוחה לו קובע את "סדר היום" של הסכסוך, את אופיו, ויש להניח כי התוצאה שתתקבל תהיה לשביעות רצונו ובכך הוא משיג יתרון מסוים גם אם אין לכך בסיס משפטי מוצדק.
הדעה הרווחת היא כי לגבר עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו הערכאה העדיפה לאשה היא בית המשפט לענייני משפחה. לא תמיד דעה זו נכונה. ישנם מקרים מסוימים בהם לאישה עדיף שדיון בעניינה ייערך בית הדין הרבני דווקא.
חשוב לציין כי לא בכל מקרה שבו גבר הקדים וכרך בבית הדין הרבני את הנושאים הקשורים בגירושין הדבר פועל לרעת האשה, שכן על הגבר להוכיח ולעמוד בשלושה תנאים כדלקמן: א. כנות תביעת הגירושין ב. כריכה כדין ג. כנות הכריכה. היה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים יערך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה למרות שהגבר הקדים את האשה ולמרות שהגיש את התביעות לפניה. קיימים מקרים בהם למרות הגשת התביעות על ידי הגבר לבית הדין הרבני - תהיה הסמכות נתונה לבית המשפט למשפחה. כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו המיוחדות. יצויין כי בנושא מזונות ילדים, לא חל מירוץ הסמכויות והבחירה נתונה בידה של האישה להחליט לאיזו ערכאה ברצונה לפנות.
|