|
 |
|
בתי דין כנסייתיים |
|
-
סמכויותיהם של בתי הדין הכנסייתיים נקבעו בדבר המלך במועצה 1922-1947. בעקבות תיקון מספר 5 לחוק בית המשפט למשפחה משנת 2001 סמכויותיהם של בתי הדין הכנסייתיים הקבועים ב"דבר המלך במועצה" הפכו לסמכויות מקבילות לשתי מערכות השיפוט המערכת האזרחית והדתית, למעט בנושא נישואין וגירושין אשר נותרה בסמכות בתי הדין הכנסייתיים בלבד. התוספת השניה לדבר המלך במועצה מונה את העדות הדתיות המוכרות בישראל ואלו הן: העדה היוונית - אורתודוכסית, העדה הלטינית קתולית, העדה הארמנית גרגוריאנית, העדה הארמנית קתולית, העדה הסורית-קתולית, העדה הכשדית (אוניאטית), העדה היונית-מלכיתית, העדה המרונית, העדה הסורית אורתודוכסית, העדה היהודית, העדה מוסלמית והעדה הדרוזית.
-
מלבד העדות הנ"ל קיימות בישראל עדות דתיות לא מוכרות.
-
כיום מוסמכים בתי המשפט למשפחה לדון בנושאי מזונות, משמורת, רכוש ואפוטרופסות, בעוד בתי הדין הכנסייתיים מוסמכים לדון בנושאים אלה אך ורק בהסמכת הצדדים למעט נושא מזונות אישה שמצוי בסמכות מקבילה של שתי מערכות השיפוט.
-
בתי הדין הכנסייתיים נהנים מעצמאות מוחלטת, החלטותיהם אינן מתפרסמות וגם הדינים המהותיים מכוחם הם פועלים אינם מתפרסמים. לכל עדה נוצרית מוכרת יש בית דין דתי עם סדרי דין משלו. סדרי הדין אינם מתפרסמים ואינם נקבעים על ידי המדינה. כפועל יוצא מכך קיימת חוסר אחידות בכל ענייני הסדרים והנוהל כמו גם חוסר במידע לציבור הרחב.
-
על פי סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, בתי הדין הכנסייתיים כפופים אמנם לביקורת השיפוטית של בג"ץ אבל זאת בעילות מצומצמות. בחוק ובפסיקה נקבעה סמכות בג"ץ להתערבות בהחלטות בתי הדין ואלו הן: א. פגיעה בכללי הצדק הטבעי. ב. חריגה מסמכות. ג. חריגה של בית הדין מהראות חוק המכוונת אליו. ד. כאשר מתבקש סעד מן הצדק שאינו בסמכות בית הדין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חדשות עולם המשפט
|
חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת
|
|
