גירושין-כינוס נכסים

סעיף 101 לחוק המקרקעין מעניק זכות קדימה לבן/בת הזוג כלפי משנהו וזאת בנוגע לשלושה סוגי נכסים, משק חקלאי,  עסק המתנהל במשותף על ידי בני הזוג,  ודירה המשמשת למגורי בני הזוג.

זכות קדימה הינה זכות  לרכוש נכס במחיר מסוים. כאשר בעל זכות הקדימה מסכים לרכוש את הנכס במחיר המסוים שהוצע לו לא מתעוררת בעיה.  אם סירב בעל זכות הקדימה לרכוש את הנכס במחיר שהוצע לו, יוכל המציע למכרם לצד ג' אך לא במחיר הנמוך מן המחיר אותו דרש מבעל זכות הקדימה,  וזאת במהלך תקופה של שישה חודשים. לא מכר, תחול עליו החובה להציעם שוב לבעל זכות הקדימה לפי הפרוצדורה שתוארה לעיל.

מכירת נכסים לפי חוות דעת שמאי

בעניין מסוים שנדון בבית משפט למשפחה והגיע בערעור לפתחו של בית המשפט העליון, אישר בית המשפט העליון כי יש להעדיף את אינטרס ההסתמכות של האישה אשר פעלה לגיוס כספים לצורך ביצוע תשלומים לבעל על סמך החלטת ביהמ"ש.   

במקרה זה נתנה החלטת בית המשפט למשפחה לפיה פירוק השיתוף בשתי דירות בני הזוג  ייעשה על דרך של  תשלומי איזון תוך שמירת הבעלות בדירה הגדולה בידיה של האישה ועל פי חוות דעת שמאי. בהמשך הדרך, תוך שהוא משנה את עתירתו הראשונה,  עתר הבעל לפרק את השיתוף בשתי דירות בני הזוג על דרך של מכירה לצד שלישי המרבה במחיר. ערעורו נדחה.  וזאת חרף העובדה שהבעל הביא מציע שהציע לרכוש את הדירה הגדולה במחיר שהיה גבוה משמעותית מחוות הדעת. (בעמ 17/11). 

מכירה על ידי מכרז/התמחרות

השאלה האם זכות הקדימה של בן זוג מכוח סעיף 101 גוברת גם לאחר ההתמחרות או שמא על בן הזוג המעוניין לממש את זכות הקדימה לעשות זאת לפני שנערכת ההתמחרות טרם הוכרעה בבית המשפט העליון.

עם זאת יצוין כי בתי המשפט למשפחה חיוו לא אחת את דעתם לפיה, זכות הקדימה המוענקת לבן הזוג מכוח סעיף 101 לחוק המקרקעין , אינה חלה כאשר ניתנה החלטה על פירוק השיתוף במקרקעין, מרגע שהחליט בית המשפט על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הנכס לצד ג', הופכים בעלי הנכס למתמחרים ככל האחרים.

הליכי כינוס נכסים בבית הדין הרבני

זכות הקדימה קיימת גם על פי הדין העברי.

על פי ההלכה, השותף שמעוניין לקנות את חלק שותפו קודם לכל קונה אחר, וכפי שנפסק בשולחן ערוך בתחילת הלכות מצרנות:

"אחד מן האחים או השותפים שמכר חלקו לאחר, שאר האחין או השותפין מסלקין ללוקח ויש אומרים שאפילו אם הוא מצרן מסלקו השותף (או שאר האחין וכן עיקר)". עכ"ל השו"ע. (ראה בד"ר נתניה 261073/13).

בעניין שנדון בבית הדין האזורי בנתניה בתיק 261073/13. נערך מכרז למכירת דירת מגורי הצדדים בו השתתפו הבעל והאישה.  במסגרת המכרז בקשה האישה ליתן הצעה המשתווה עם ההצעה הגבוהה ביותר שהוצעה במכרז. האישה הוכרזה כזוכה במכרז.

כעבור ימים ספורים הגיעה הצעה מצד ג' שהייתה גבוהה יותר מהצעת האישה. הבעל ביקש מביה"ד לקבל את ההצעה שנתקבלה מאת הצד השלישי.  בית הדין דחה את בקשת הבעל בקבעו:

"...הצדדים ידעו והסכימו מראש שהשומה האמתית של הבית תקבע על ידי מכרז בו הזוכה בעל ההצעה הגבוהה ביותר יזכה בנכס. ומשהסכימו שכך הוא והגרוש סירב להשוות והאישה הסכימה להשוות, לא יכול לבוא עוד הגרוש, ולטעון שמאחר ולאחר ג' ימים הופיע מציע נוסף שהציע הצעה גבוהה יותר, שיש אפשרות לבטל את הזכייה של האישה ולהעביר הזכייה למציע חדש".

רכישת חלק הבעל בדירה באמצעות חוב מזונות ילדים בהוצל"פ

אם לארבעה אשר לזכותה נצבר חוב מזונות ילדים בהוצל"פ עתרה לבית המשפט בבקשה לאפשר לה לפרק את השיתוף בדירת בני הזוג ולממש את זכות הקדימה שלה תוך רכישת את חלקו של הבעל בדירה באמצעות מחיקת חוב מזונות הילדים שנצבר לזכותה ושעמד על סוכם גבוה. בית המשפט נעתר לבקשה בעשותו שימוש בסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני  משפחה ובסעיף 40 לחוק המקרקעין המאפשרים  לפעול בדרך הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.  מובן שמבקרה כזה יש יהיה צורך להוכיח כי חובו של הבעל מגיע לכדי שווי מחצית הדירה.